לפעמים חובה לומר משהו, להוציא את המילים.
אין לזה שום משמעות מעשית, הדברים יקרו אם המילים יאמרו ואם לאו.
אז מדוע חשוב לומר אותן?! כי הידיעה אינה הכרה, וללא הכרה – לא תבוא השלמה.
ובמילים שנאמרות, מקופלת הכרה.
אני אומר לך שאת משוחררת, אבל אני בעצם משחרר את עצמי.
כי זה לא משנה מה תעשי בשחרור הזה, איתו או בלעדיו – את תלכי בדרך שלך.
אבל איתו, גם אני אוכל ללכת בדרך שלי.
אז הנה, את משוחררת.
את לא חייבת לי דבר.
וכשנעמוד מולם ואומר לך שאת מותרת לכל אדם, אלו תהיינה באמת – רק מילים.