ובזמן שכעסתי כל כך, בזמן שכל המילים חגו כמו דבורים זועמות סביב ראשי, נולד זה.
מחשבה אחת ועוד אחת, ואחרות אמנם לא באו – אך הרגשתי אותן. זכרונות של הטוב.
וזכרתי אותנו כפי שהיינו
זכרתי אותנו כמו שקיווינו שאנחנו
ואהבתי אותך בתוך המחשבה, אבל לא הרשיתי לאהבה הזו לחרוג החותצה
וזכרתי את כל הסיבות
ומצאתי אפילו כמה מילים, שאולי תביני
אבל עכשיו אני יודע ששום מילה לא תשנה
את לא תביני
את לא רוצה להבין
אולי מעולם לא רצית