העורבים של אלטו
עורב אחד, שניסה לשווא לפצח גרעין פרי שגנב מתוך צלוחית, צלוחית שניצבה על אדן חלון כלשהו, שמט אותו בתיסכול מעל גבעה קטנה.
הגרעין נשמט בינות לאבנים ונעלם.
לאחר מספר ימים בא הגשם.
לאחר מכן בא העץ.
עברו כמה שנים, כמה מאות אם לדייק..
ועכשיו, על גבעה קטנה שמשקיפה אל דרך עפר שמובילה אל הכפר, ניצב עץ חרוב זקן. יושבים עליו שני עורבים שאינם מודעים לכך שאבי סבי, … סבי סבם, הוא זה שיצר את העץ, יש מאין, גזע מזרע.
"כוונות טובות, אין כאן" אמר ג`ורג`, העורב עם הנוצות הפרועות. לג`ורג` יש דעה צינית על כל דבר, הוא חושב שהעולם כמו שהוא היום הוא רק אבן דרך בשלב לכאוס הגדול והמוחלט.
הוא מחכה לכך בקוצר רוח..
One thought on “העורבים של אלטו”
מאוד יפה…