רותם בן 16 בערך, ילד יפה וחכם עם שתי בעיות עיקריות.

הראשונה היא שהוא תמיד מנסה לרצות אחרים, הוא תמיד צריך אישורים.
השניה היא נגזרת של הראשונה, הוא תמיד משלם על זה ביוקר.

רותם הוא האחיין שלי.
לרותם יש חלום – רותם רוצה להוציא רישיון לאופנוע.
לרותם יש שני הורים מאוד דעתניים.
אמא שעסוקה בפיתוח הקריירה שלה על מנת שיהיה לה מה לתת לילדים – חבל שבדרך היא שוכחת להתייחס אליהם כראוי ולהיות שם בשבילם כשהם צריכים אמא ולא ג`ינס חדש..
אבא שמאוד אוהב את הילדים שלו אבל מתקשה מאוד להוציא מילה טובה, זו כנראה בעיה פיזית במיתרי הקול, קשה לו נורא לומר לילד שלו שהוא חכם או שהוא עשה משהו כראוי.
אגב- כשזה נוגע לביקורת סרקסטית ועוקצנית, הבעיה נעלמת כלא היתה..

רותם חסך כסף, הרבה כסף והרבה זמן. כדי לעשות בו משהו למען עצמו.
כשרותם מחליט שמשהו יעזור לו להיות מקובל או להרשים, אין מי שיתחרה בו בהחלטיות וביישום ההחלטות שהוא מקבל.
אמא הזהירה – אם תביא אופנוע, לא אתיר לך להכניס אותו אפילו לחצר, אתה תיאלץ להשאיר אותו בחוץ עד שיגנבו לך אותו. כשזה לא עזר היא אמרה: "נראה אותך מביא אופנוע…"
אני לא יודע מה אבא אמר, לא טרחתי לשאול.
את כל זה רותם סיפר לי אתמול, ערב יום שישי.

אז חזרתי על המילים שלי, שאמרתי לו כשהוא היה בן 14, מתוסכל עד דמעות וכועס על משהו. אני אפילו לא זוכר מה זה היה , רק שזה היה מבוסס על אותן סיבות – אנשים עם כוונות טובות בעיני עצמם ואטימות מוחלטת.
"רותם – כשיש לך דילמה, כשאתה רוצה לעשות משהו אבל לא יודע אם הוא טוב לך או לא, כל מה שההורים שלך יאמרו לך, זה מה שתעשה, בלי להסתייג!"
ואז הוספתי –
"אבל – כשיש לך דעה לגבי משהו, החלטה שאין בה ספקות ואתה בטוח שאתה יודע מה טוב לך וההורים אומרים משהו אחר, אל תקשיב להם!"
למבט התמה שלו עניתי –
"כשאתה תעשה טעות, אתה תהיה זה שישלם עליה, אז אם כבר לשלם על טעויות, ודא תמיד שאתה משלם על הטעויות שלך ולא של אחרים.."