בודאי שאני יודע, אני יודע הכל
אני רק לא יודע לדעת.
אני עובר מסביב, עובר מעל ומתחת, חולף דרך ומבעד ל; אני עם, אני תמיד עם.
אין כאן מקום למשהו אחר, לא יודע לפנות מקום
לא יודע לעמוד בתוך המשבצת שלי
והמילים האלו צריכות להיות שם, אבל אסור לי להניח אותן
הן צריכות לנחות לבד במקום שלהן
אי אפשר ליישר אותן
אי אפשר לתקן
והידיעה שאחר כך לא אבין אותן היא הצליל האחרון שנשמע