חוזה לך ברח..
הגמדים מוצאים מקלט באגדות
צללים כהים פוסעים אט אט אל תוך הלילה
באור לבן מאחורי דלתות כבדות
שם בבתים גבוהי קומה העיר סגורה לה.
לא נשארו כבר אגדות למצוא בהן מקלט, הציניות היא האם הגדולה החדשה, נקודת הפתיחה של כל סיפור כבר אינה מבטיחה סוף טוב.
צללים כהים הפכו להיות חלק מהנוף, כמו פרסומת בעלת רייטינג גבוה במיוחד, מעילי רוח כהים בלילה גשום הפכו לסמל של הרומנטיקה החדשה, לאן נעלמו הפרחים והשוקולד?
חוזה לך ברח חוזה לך ברח
הלילה הוא אפל כל-כך…הבהוב סיגריה שם בחושך מאדים
מתוך היער האפל הזה לפתע
וסינדרלה ממתינה לגמדים
וברחוב רובץ החטא ליד כל פתח.
בקצה הסלון, על הספה, הבהוב של סיגריה, בקצה השני הבהוב נוסף, עשן מחליף צדדים, לאן נעלמו המילים?
סינדרלה כבר זקנה, פעם חשבתי שהיא נצחית; בבוקר תלבש בלויים ובערב מחלצות – אבל אפשר לראות את השנים גם עליה.
יש ימים שכבר לא בא לה ללכת שוב ושוב לאותה המסיבה, שוב ושוב למצוא את הנסיך.. רק כדי שבשעת חצות תחזור אל דלעת.
סינדרלה של היום היא זו שמסיימת עם דלעת, לא עם נסיך.
והחטא? נראה לי שעברנו את השלב של הרביצה בפתחים.. הוא כרגע במרכז הסלון, מארח אותנו, בבית שלנו.
חוזה לך ברח חוזה לך ברח
הלילה הוא אפל כל-כך…מתוך בתים גבוהים הגמדים כולם
פתאום באים אחד אחד אל סינדרלה
כי סינדרלה היא האגדות כולן
ואין אחת באגדות אשר תדמה לה.
כבר לא, כבר שנים שלא – כבר שנים שסינדרלה היא היחידה שעוברת מדלת לדלת, נוקשת בלא מענה.
היא עדיין – האגדות כולן. עדיין אין אחת אשר תדמה לה. אך כמו סרט בשחור לבן, העלילה והמשחק כבר לא מפצים על התחושה של חוסר החיות, התרגלנו לקצב מהיר, מהיר מדי…
חוזה לך ברח חוזה לך ברח
הלילה הוא אפל כל-כך…שומר נפשו נמלט, שומר נפשו תמים
כי אין בעיר מקלט ואין בה רחמים.
והם שבים אל הבתים גבוהי קומה
והם חומקים אחד אחד אל תוך הלילה
רק סינדרלה עוד ניצבת במקומה
כשהם בורחים לאגדות סוגרים השער.
שומר נפשו נמלט, שומר נפשו תמים – שומר נפשו הפך להיות סוכן דוגמניות אנורקטיות. מקלט ורחמים הפכו למילים שנמצאות רק במילון.
ועכשיו זו סינדרלה שחוזרת אל היער – אל העצים גבוהי הקומה, זו היא שסוגרת את השער..
חוזה לך ברח חוזה לך ברח
הלילה הוא אפל כל-כך
הלילה אינו אפל חוזה.
לא, זה לא הלילה שאפל..