אין לי מקום לציניות

אין לי מקום לציניות

אני כבר לא ילד, אני לא חושב שהייתי ילד עוד כשהייתי ילד.
תמיד היה משהו להתמודד איתו, להכיל, לעבד ואז גם ללמוד לחיות איתו. לא תמיד בהצלחה.
זה גרם לי לפתח ציניות מסוימת בנוגע לדברים מסוימים.
ציניות, זו מילה שרבים טועים בפירוש שלה, ציניות אינה אירוניה (היא לא אמירה מסוימת שבעצם מעידה על ההיפך), היא לא נועדה להעביר מסר עוקצני ומלגלג, כמו סרקזם(עוקצנות).
ציניות היא בעצם ההנחה שהסיבה שמישהו עשה משהו, תמיד מכילה מניע אנוכי שישרת קודם אותו. אני זוכר שכילד קראתי הגדרה לציניות, ואני מצטט בצורה חופשית מהזכרון: ציניות היא הלעג והזלזול בכל מה שטוב ויפה.
זה נכון.

אז פיתחתי מידה מסוימת של ציניות, לא כלפי הכל, אבל זו רשימה לא קצרה.
כן, אנשים בהחלט דואגים קודם לעצמם, כולם מכירים את הטיעון שאומר שגם האנשים הכי טובים, עושים את המעשים שלהם כדי להרגיש טוב עם עצמם.
אני מאמין בזה.
אני לא חושב שזה מניע רע, ההיפך הוא הנכון – אבל, זה שם.
ולמרות כל זה, תמיד נשאר בי חלק שלא נכבש, חלק שהציניות לא הצליחה להכניס אליו רגל.

תמיד היה לי ספק.
ציני, כן. אבל עם ספק.
אני אף פעם לא לגמרי משוכנע, מעבר לכל ספק, שאכן – מה שקרה כאן שירת מניע נסתר כלשהו, שקודם כל פעל לטובתו של מישהו אחר.

תמיד היה שם משהו שנלחם, תמיד שמר אותי מפני כיבוש של הציניות.

אהבה.
אני פתי של אהבה.
פתי לחלוטין.
אני מאמין באהבה שיש בסרטים, שיש בספרים.
באהבות האלו עם הסוף הטוב, באהבות האלו עם הסוף הרע, בכל האהבות שהיו גדולות יותר מהזמן. אהבות שמביאות אותך להתמסרות מלאה.
אהבות בהן אתה לא מוריד שום שריון ולא מפרק שום חומה, אתה פשוט לא מרגיש שיש שם בכלל מלחמה.
שם אין בי ציניות.
שום קורטוב ממנה.
באהבה אין ציניות ולא אכפת לי כמה כימיה וכמה תחושה טובה הן מספקות, לא מענין אותי. אהבה נותנת טעם לדברים.
אני אמנם התחלתי לכתוב את הדברים במחשבה על אהבה לאשה, אבל הדברים נכונים באותה המידה כלפי כל אהבה.
אהבה לאנשים שנכנסים אלינו לחיים, ממש נכנסים.
אהבה לילדים.

וזה שריון לא חדיר נגד ציניות.
היא אפילו לא שורטת אותו, אני אוהב ומאוהב אפילו כשאין לי במי.
וזה פועל לשני הכיוונים, האהבה הופכת אותי לאדם קל יותר, קל לאחרים הכוונה, קל להתמודדות ולהתקרבות.
האהבה גם מתפשטת, היא מנקה ומטהרת את הציניות מדברים אחרים.
היא זורעת זרע של ספק בכל מקום בו יש ציניות, והזרע הזה של הספק הוא כל מה שצריך כדי שהציניות לעולם לא תנצח.











כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *