התרגלתי לזה שלא תתקשרי, כשהטלפון של הבית מצלצל אני כבר לא מגיב במחוות גוף לא נשלטת, חצי הרמת ראש וחצי מוכן לקחת את הטלפון ליד ולדבר איתך.
לפעמים לומר לך שאני עסוק ושנדבר אחר-כך, לפעמים לדבר.
כבר לא.
כשהטלפון מצלצל אני ממשיך להיות אדיש, זו לא את וכנראה שהשיחה לא בשבילי, חוץ ממך אף אחד לא היה מתקשר לבית..

בקרוב אעזוב את הבית הזה.
אלך למקום אחר והזכרונות שלך מתקשרת, מדברת איתי, יהפכו לחלק של פרק נוסף בחיי שנגמר.

8.2.2012