ומה ההבדל בין חרטה ובין צער?
ואולי המילה הנכונה בכלל עוברת בדלת אחרת?
האם אפשר להתחיל משהו חדש בלי לעבור את כל השלבים של הפרידה מהדבר שעבר?
אולי יותר משיש צורך להתחרט, יש צורך להצטער, כי החרטה רק אומרת לך שטעית בפנייה, אבל הצער אומר לך מדוע היא לא היתה הנכונה?
ואפשר להתעלם גם מזו וגם מזה ולעבור את כל החיים, וזה יהיה בסדר? מה צריך כדי שזה יקרה?