שנלך אלי, לשמוע תקליטים?
או שאולי נלך אלי סתם, כדי שתוכלי לספר לי מה חסר בי, לספר לי מה חסר בך.
ואולי סתם נלך אלי או אלייך ובכלל לא נגיע, כי עצרנו כדי שהשתיקה תגמר בחוץ?
ואז, כשבכל זאת נגיע, כי לא נוותר ונעשה כל מה שצריך כדי להגיע – כי ככה נכתב כאן, עוד לפני שהמחשבות התגבשו לכלל מילים – אולי אז נסלח אחד לשניה על כל מה שאנחנו, וגם על מה שאנחנו לא?