שהרוח תמחק
שהרוח תמחק,
שהגלים ימחקו,
שהשמש והגשם וכל הדברים שבעולם ימחקו
אני לא רוצה למחוק בעצמי את הדברים האלו
את הזכרונות הרגעיים שבועטים בי בבטן מאמא שלי בשעת לילה מאוחרת, רגע לפני שהיא הולכת לישון
מיוסי שהיה שיכור יותר מדי זמן אבל היה צוחק והיה איש טוב. מאותה הפעם ההיא שראיתי אותו הולך לבית החולים ולא עצרתי אפילו פעם אחת לשאול אותו מה המצב
מאבא שלי שהולך להשקות את הנענע או שהולך לגינה מאחורי הבית
את אבא שלי שהולך להאכיל את התרנגולות או שמביא בבוקר ביצים מהלול
את כל מה שלא היה לי את החוש או הרגש או ההבנה, לזהות שיאבד עם הזמן וידהה מעצמו
אני לא רוצה ולא מסוגל למחוק את הדברים מעצמי
עלי מי יכתוב?
אותי מי יזכור?
מה לא ירצו לשכוח ממני?
הכל אבד
הכל נגמר
חושב על המילים האחרונות בפוסט שלו ומקווה שזה לא מה שאני עושה פה
לא יודע
לא בטוח