ופתאום אני מבין
יש דלות נוספת. לא דלות באמצעים, אלא דלות במהות.
התרכיז הזה, הדבר הזה שהופך אדם, להוא עצמו..
הדבר הזה שהוא נותן ממנו לאחרים, בזה הוא דל.
יש אנשים דלים.
הם מביטים בך, אבל הם כמו רוחות רפאים – הם חולפים דרכך.
אין לאופי שלהם מספיק צפיפות כדי לעטוף אותך, כדי שיהיה להם מה להותיר אחריהם.

אין מה לכעוס