ובשולי הדרך ניצבת אחת,
מנופפת בידיה לכל שעובר,
והם עוצרים כולם – שואלים ותוהים,
וכשדבריהם נוגעים בה,
פניה רפות,
ידיה נשמטות והיא מחייכת,
רק רציתי שתראו אותי, היא אומרת;
משוגעת – הם מושכים בכתפיהם וממשיכים.
ושוב פניה אובדות,
ושוב עיניה שואלות,
ושוב ידיה מורמות.