העמוד האחרון של הספר, חתרת לעברו במרץ.
ואז הוא מגיע, מתקרב, ואתה לא יכול לעצור את זה.
קורא עוד,
יודע עוד,
מתחיל לראות כיצד שאלות שלעולם לא יהיה עליהן פתרון, נקוות מסביב לקומץ דפים שלעולם לא יוכל לענות עליהן.
והמילים נקראות מהר יותר ומהר יותר.
אתה כבר לא לועס אותן, רק שובר וגורס ובולע, רוצה לדעת איך זה נגמר.
רוצה שזה לעולם לא יגמר.
רוצה שיספרו לך את הסוף, ולרגע אחד אתה אפילו לא עוצר לחשוב שלגביך, הסוף עדיין לא נכתב.
אתה יכול לכתוב אותו בעצמך והוא יהיה האמת, כמו כל סוף אחר.
וכשזה יגמר, אתה לא תעצור אף לרגע ותחשוב שיכולת אחרת; אתה תגיד שכך נכתב..